אבחון אספרגר ומיצוי זכויות

תסמונת אספרגר מאופיינת בקושי בתקשורת בלתי מילולית והבנת סיטואציות חברתיות. לא ניתן לרפא אספרגר, אך ניתן לשפר את איכות החיים של המתמודדים ולסייע בהשתלבות בחברה

 

תסמונת אספרגר (Asperger ) היא אחת מהלקויות הנוירו-ביולוגית ההתפתחויות על הקשת שמכונה “תסמונות הקשת האוטיסטית”. הלקות העיקרית של הסובלים מתסמונת זו היא בתקשורת לא מילולית עם הסביבה

מהם מאפייני תסמונת אספרגר?

בעלי תסמונת אספרגר שונים אחד מהשני, אך מאופיינים לרוב ברמת אינטליגנציה תקינה ואף למעלה מכך, יכולת טובה של הבנת הנקרא, זיכרון טוב במיוחד ויכולת אמפתיה גבוהה.

הקושי שלהם הוא בתקשורת הבלתי מילולית עם הסביבה: הם מתקשים בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת שפת גוף והבעות פנים, הבנת בדיחות או אירוניה – המבוססת על ניואנסים קטנים; ובעיקר: ביכולת לתרגם את רגשותיהם למעשים. כך, למשל, הם יתקשו לזהות כאשר מישהו כועס – וגם אם יזהו, יהיה להם קשה לפעול בהתייחס לכך, לנסות לנחם או להבין.

גוון הקול שלהם מתכתי ומונוטוני; ולעיתים קרובות, הם מתקשים לשלוט בעוצמת הקול שלהם וצועקים, על אף שהאדם אליו הם פונים יושב קרוב אליהם. הם נוטים לקפוץ מנושא לנושא במהלך שיחה ולחזור לנושא הקודם שדובר ללא התראה, מתקשים בכל הקשור לארגון ולתכנון, נוטים להילחץ או להתבלבל כאשר משהו מהדברים שאליו הם רגילים משתנה ומתקשים בביצוע מספר מטלות חדשות יחד.

העולם שלנו נחווה כמהיר מידי עבורם ואף כי הם מבינים את הנאמר ולעיתים גם מתמקצעים בתחומים מסוימים ומגלים בהם בקיאות רבה, הם מתקשים לתקשר את הדיאלוג הפנימי שלהם החוצה.

המאפיינים האלה יכולים להופיע יחד או לחוד וגורמים להם, לא פעם, להיות מנודים מהחברה ולהיתפס כחריגים. כתוצאה מכך, הם מתקשים להשתלב ולהתמיד במקומות עבודה, למצוא זוגיות ולעיתים קרובות הם סובלים מחרדה ודיכאון, כתוצאת לוואי של הבדידות החברתית שבה הם חיים.

כיצד התפתחה ההכרה בתסמונת אספרגר?

התסמונת אובחנה לראשונה בשנת 1944, על ידי רופא הילדים האוסטרי הנס אספרגר (ועל שמו היא קרויה) – לאחר שעקב אחר ארבעה ילדים בעלי קשיים בהשתלבות חברתית.

רק בשנת 1981 פורסמו ממצאיו של אספרגר בגרמניה, על ידי החוקרת לורנה ווינג, שכללה אותם תחת קטגוריה כוללת אחת, יחד עם מקרים שבהם נראו סימפטומים של פיגור שכלי מתון.

במהלך שנות ה-90 החלו להיעשות מחקרים רציניים בנושא, בעיקר בהתייחס לילדים ופחות למבוגרים – ומאז ניסו מספר מחקרים לייחד את תסמונת אספרגר כתסמונת שונה מאוטיזם, ללא פיגור שכלי.

היעדר קונצנזוס על הקריטריונים האבחנתיים המאפיינים את תסמונת אספרגר היקשה על הכרה ייחודית; ונכון להיום, התסמונת אמנם קיבלה הכרה בDSM IV- של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, הסובלים מהתסמונת מקוטלגים תחת הרצף האוטיסטי, מה שגורם להם ללא מעט עוול מנטלי.

כיצד מתבצע כיום האבחון של אספרגר?

תסמונת אספרגר קשה לאבחון כי הלוקים בתמונת לעיתים מתפקדים היטב ברוב התחומים מלבד התחום החברתי שהוא חמקמק להכנסה לקריטריון של התנהגות חריגה ולא רגילה כגון בישנות, מופנמות . לעיתים לבעלי התסמונת יש קשיים נוספים כגון דיכאון חרדה קשיי קשב וריכוז . קושי באבחון הוא בעיקר אצל בנות כי הן נוטות יותר לברוח לפנטזיות ולטשטש קשיים חברתיים באמצעות חיקוי אחרים .
האבחון נעשה על ידי פסיכיאטרים או פסיכולוגים, שמתמחים באבחון תסמונות על הרצף האוטיסטי (DSM IV-), שבודקים מספר פרמטרים ומאפיינים בהתאם.
התחומים הנבדקים הם תפקוד חברתי, תקשורת ושפה, תחומי עניין והתנהגויות.

מטרת האבחון
האבחון נחוץ כדי למצות זכויות מול משרד הרווחה והביטוח הלאומי, המקנה זכויות בתחומי הדיור, התעסוקה והפנאי, קצבת נכות וקצבאות נוספות לפי הצורך.
ביטוח לאומי ומשרד הרווחה דורשים אבחון פסיכיאטרי ופסיכולוגי כדי לקבוע זכאות לשירותים.
שירותי תעסוקה ניתנים גם על ידי משרד הרווחה וגם על ידי ביטוח לאומי- תלוי ברמתו ויכולותיו של המאובחן.
מימון לימודים ניתנים רק על ידי ביטוח לאומי . לימודים אשר מובילים למקצוע שאפשר להתפרנס ממנו.
מסגרות מגורים ושעות הפנאי ניתנות על ידי משרד הרווחה.

מיצוי הזכויות בביטוח לאומי מתחיל בשליחת טופס,אבחון ודוח תפקודי שאנחנו במרכז שיא כותבים. בהמשך האדם יוזמן לוועדה בה נוכחים פסיכיאטר ומזכירת הוועדה. בפני הפסיכיאטר נמצא החומר שנשלח . במהלך הוועדה האדם נשאל שאלות מגוונות. אנחנו במרכז שיא מכינים את האדם לשאלות שישאל ואף מלווים אותו לתוך הוועדה עצמה . מציגים בפני הפסיכיאטר את הקשיים של האדם והצורך המשמעותי בהכרה של ביטוח לאומי לצורך מיצוי זכויותיו בתחום התעסוקתי והמגורים . 

נקודות לחשיבה לפני אבחון
לעיתים אנשים מעוניינים באבחון כי מרגישים שיש ליקיריהם קושי כלשהו והם מתלבטים כיצד לעזור להם. חשוב להדגיש כי אבחון לא ייתן את העזרה המצופה בשיפור התפקוד ברמת היום יום.
לעיתים אבחנה שקבל האדם גרמה לו לתוצאה לא רצויה – דכדוך עצבות הסתגרות ואף דיכאון . מה זה אומר שיש לי אספרגר ?? מה זה אומר שאני מוגדר כנכה , מקבל כרטיס נכה וקצבה? האם אני צריך לספר זאת למעסיק?? האם יקבלו אותי לצבא? האם חברה שלי תרצה אותי ביודעה שיש לי אספרגר .
שאלות לגיטימיות ומטרידות . כך שיש מקום לעשות קדם אבחון עם איש מקצוע – ולהעריך מה ציפיות האדם מהאבחון , באיזו מידה בשל לקבל את תוצאות האבחון.

במרכז שיא
אנחנו עושים
• הערכה הצורך באבחון לעומת ציפיות וצרכי האדם ומשפחתו.
• הערכת מידת מוכנות האדם לאבחון
• ליווי האדם במיצוי זכויותיו מול משרד הרווחה וביטוח לאומי
• אבחון תפקודי
• עזרה בשיפור התפקוד בעבודה ובחיים הבינאישיים כדי להעלות את שביעות רצון בחיי היום יום.

מאת: יהודית קדם MSW​