הסתגרות בבית

הסתגרות בבית זו תופעה אשר מוכרת לנו לאורך השנים ולעיתים מתייחסים אליה במונחים של אוהב בית, אוהב פרטיות ,התבודדות פרישה התנזרות.

ביפן של שנות השבעים במאה הקודמת, דווח בספרות המקצועית על נסיגה חברתית כתופעה חברתית. בהמשך שמענו דיווחים על תופעה זו גם מארצות נוספות. 

הסתגרות בבית

גם אנחנו במרכז שיא טפלנו במקרים רבים של הסתגרות ממושכת של בוגרים צעירים בבית. 

הסיבות לכך יכולות להיות שונות – דיכאון, חרדה חברתית, דפוסי הימנעות, מצבים פסיכיאטרים סוערים. עם הבנת ההיסטוריה של הבוגר  אנחנו מאתרים טריגר שגרם להסתגרות, ברוב המקרים תהליך המצוקה והקשיים החלו קודם. 

הצעירים המחוברים לאינטרנט ולרשתות החברתיות יכולים להרגיש כי הם מחוברים לעולם ויש להם קשרים חברתיים. הופכים יום ללילה וכך נמנעים מליצור שיחה וקשר עם בני המשפחה אשר הם לעיתים קונפליקטואלים. לעיתים יצאו מהבית בערב, ולמקומות עם מעט אנשים כמו לטייל עם הכלב בגינה ציבורית וכך נמנעים מאינטראקציות ואף מבט של אנשים. 

תהליך ההסתגרות מקשה על תפקוד הבוגר עצמו הן מבחינה חברתית והן במטלות ומשימות  תואמות גיל כמו – צבא, לימודים עבודה. 

ההורים מאוד מודאגים, חשים חסרי אונים ואובדי עצות. לעיתים קרובות בעיה של ילד אחד משפיעה על הילדים האחרים והאווירה הכללית בבית. 

הסתגרות בחדר יוצרת אשליה של שקט ורגיעה אך התדרדרות במצבו הרגשי של הבוגר מתרחשת, ויכולות להופיע או להתגבר תופעות של דיכאון, אובססיות וגלישות פסיכוטיות. 

ככל שהמצב נמשך המצוקה של ההורים מתגברת. 

הפתרונות הם לעיתים שילוב של טיפול תרופתי, טיפול רגשי שיקומי והדרכת הורים. 

אנחנו במרכז שיא פוגשים את הבחור בתחילת הטיפול בחדרו של המסתגר שכן לעיתים קרובות הם יסרבו להגיע לקליניקה.

במרכז שיא טפלנו בבחור אשר היה מסוגר בחדר כ 5 שנים. וזאת מזמן נשירתו מהתיכון. בהדרגה החל בשתיית אלכוהול והתמכרות למסכים. הטיפול שלנו בבחור התחיל בחדרו כאשר המטרה הראשונה הייתה יצירת קשר של אמון בינו לבין המטפל. בהדרגה הפגישות החלו להתקיים בבתי קפה. הבחור שתף בקשייו הרגשיים ובהדרגה החלה לבטא מוטיבציה לשינוי אורח חייו. הבחור התלבט בין לימודי גרפיקה ממוחשבת לאילוף כלבים. בסופו של תהליך התלבטות נרשם לגרפיקה ממוחשבת. כיום עובד במקצוע מתגורר מחוץ לבית ונמצא בזוגיות טובה  עם בחורה מתאימה לו. 

במקביל, היינו בקשר קבוע עם ההורים כדי לתת להם הדרכה כיצד לנהוג במצבים המורכבים בבית. 

מקרה נוסף שטפלנו בו הוא בחור בן 30 על הרצף האוטיסטי אשר גם העביר את רוב שעות היום בחדרו. היה בדיכאון. לא הצליח לסיים בית ספר תיכון ולהתמיד בעבודה אשר אליה הופנה על ידי מחלקת הרווחה .כיום הבחור מתנייד בחופשיות מחוץ לבית, למד לימודים פיננסיים אשר מיועדים לאנשים על הרצף האוטיסטי והשתלב באופן מיטבי בעבודה בבנק. חש סיפוק רב שמצליח להתמיד ולהנות מהעבודה. לקראת סיום לימודיו בקש כי במהלך הטיפול נתרכז בקשייו ביצירת קשרים חברתיים, החל לגלות עניין בזוגיות . כך שנושא זה גם טופל והוא נפרד מאיתנו עם כלים והבנת צרכיו בתחום הזוגיות . 

לסיכום -תופעת הסתגרות בחדר היא מתסכלת גם לצעיר וגם למשפחתו , אך אם השקעה טיפולית שיקומית מדויקת  ניתן לטפל ולהשתלב בחיים הנורמטיביים ולהנות מהם.